"מה חדש?" היה פעם משפט פתיחה מצוין לכל שיחה. בשנים האחרונות, נראה כי התשובה לשאלה זו מאתגרת מאד. השתנות מתמדת, הוא המצב הקבוע המאפיין היום את רוב הארגונים. השינוי, מורכב למעשה מהרבה שינויים המתרחשים בו זמנית, ברמות ובעוצמות שונות ויוצרים תחושה של "כאוס" וחוסר שליטה.

הקצב המהיר, השונות הגבוהה והתחרות האכזרית הם רק חלק מהמאפיינים של העולם הארגוני.  לצד העלייה במורכבות המשימות, מתמודדים ארגונים עם משאבים מוגבלים, עם שינויים במאפייני כוח האדם הנגזרים משינויים חברתיים וטכנולוגיים. לפיתוח הטכנולוגי יש השפעה מעצבת על התרבות ועל החברה ולכן יש המכנים תהליכים אלו כ’חדשנות משבשת' (disruptive innovation)   המובילה לשבירת הדפוסים המוכרים.

הנגזרות המשמעותיות מכך הן פיזור הכוח, טשטוש הגבולות  ועליית מרכזיותו של האינדיבידואל. אלו  משנים לחלוטין את הסדר הארגוני הקיים ומייצרים תפישות חדשות, המערערות על מקומה של ההיררכיה ושל המבנים הארגוניים הקלאסיים. העולם עובר מארגונים להתארגנויות. מסמכות ושליטה, עולם הניהול עובר לשיתופיות ורשתות פעולה.

 

VUCA world

אחד המונחים הרווחים היום לתיאור מציאות סואנת זו הוא ה –  . VUCA World המושג פותח בצבא האמריקאי בשנות ה – 90 ואומץ לשיח הניהולי כדי לתאר את המגמות הרווחות.

 

VUCA הן ראשי תיבות המסמלים 4 מאפיינים מרכזיים של המציאות:

Volatility −     תנודתיות
Uncertainty −     אי וודאות
Complexity −     מורכבות
Ambiguity −     עמימות

 

Volatility  
תנודתיות
Uncertainty
חוסר וודאות 
Complexity
מורכבות
 
Ambiguity
עמימות
−    קצב השינויים גבוה מהיכולת להגיב להם

−    האתגרים בלתי צפויים,  לא יציבים ונמשכים לזמן לא ידוע מראש

−    שינויים רחבי היקף, דורשים החלטות  מהותיות ותגובה מהירה

−    קשה  לדעת מה באמת קורה

−    מידע חסר או מעורפל או עודף

−    שינוי אפשרי אך לא בהכרח קורה

−    אי אפשר להתבסס על מה שעבד בעבר

−     עודף מידע יוצר רעשים המקשים על זיהוי האותות הרלוונטיים להבנת המציאות

 

−    לסיטואציה יש הרבה מרכיבים התלויים זה בזה ויוצרים רשת של אינטראקציות

−    חלק מהמידע זמין אך העוצמה שלו או המהות שלו בעלת השפעה רבה מאד

−    שונות גבוהה של מרכיבים

−    חוסר יכולת להבין את המשמעות של הסיטואציה

−    חוסר הבנה של האירועים המתרחשים, של מהות הקשרים בין השותפים לאירוע

−    העדר גישה למקור האירועים

−    חוסר הבנה של ההקשר הרחב בו הם מתרחשים

 

אז מה עושים עם זה?

יחד עם זאת, למטבע יש צד נוסף. שינוי הסדר מזמן לא מעט אפשרויות לאלו שמוכנים לצאת מהקיבעון החשיבתי ולפעול באופן אחר ממה שהכירו. גמישות, תעוזה, שיתוף פעולה וניהול מושכל של מערכות היחסים הן אבני היסוד להצלחה בעולם המשתנה.

כדי להתמודד עם מציאות זו, נדרשות צורות ניהול אחרות מאלו שהתאימו בעולם, שנתפס כיציב ושיטתי יותר.  כלים שיאפשרו למנהלים ליצור בהירות ולהתכוון לפעולה שאינה מושתת על פרדיגמות לינאריות אלא על עבודה מערכתית משולבת.

אחת הגישות המובילות לניהול מערכתי שכזה, הנה גישת השיתופיות ((collaboration.

שיתופיות – מערכת ההפעלה של העולם החדש

שיתופיות  מתקיימת בין אנשים  ובין ארגונים כדי להתמודד עם מטרות ויעדים משותפים.

היא מחייבת שיתוף של ידע, משאבים, מומחיות ועבודה.

שיתופיות היא בראש ובראשונה מערכת יחסים. יש בה  מחויבות של כל בעלי העניין להשגת המטרה המוגדרת מתוך התמקדות בתרומה האמתית, העמוקה והנראית לעין. זוהי מערכת מתוחכמת, דינמית, גמישה המסייעת להתמודד עם האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני ארגונים היום. היא מאפשרת win-win.

 עקרונות השיתופיות

 שיתופיות מבוססת על פתיחות ועל שיתוף בידע מצד כל הנוגעים ודורשת מהארגון התמקדות ומחויבות להצלחתה. כדי שתצליח, נדרשים כללים ברורים המגדירים את סביבת העבודה של המערכת השיתופית, את חלוקת התפקידים בה, את תחומי האחריות והסמכות ואת התוצאות הרצויות של מאמצי השיתופיות.

המעבר ממערכת המושתתת על כוח וסמכות למערכת שיתופית, מחייבת תפישה של בעלות (Ownership) ותהליכים של תאום ויישור קו (Alignment) מצד כל השותפים.

מה מאפשר שיתופיות בארגון?

 שיתופיות נלמדת תוך כדי העבודה ואגב השגת תוצאות נדרשות. עבודה משותפת למען מטרה אחת, מאפשרת למשתתפים לחוות את התועלות של השיתופיות בכל נקודת זמן ולהתאימה לצרכים המשתנים. ניתן ליישום רק במקרים בהם המערכת מגלה גמישות גבוהה, כבוד הדדי, אמון, אחריות ו- Accountability.  במערכת כזו, תחושת התרומה האישית להצלחה הארגונית מבוססת על בחירה, אחריות משותפת, הדדיות  ותחושת משמעות והשפעה. אלו מתעלות  את האנרגיות להצלחה ולא למלחמה על כוח ואגו. כדי שתתאפשר שיתופיות מערכתית, נדרשות פעולות מכוונות ומנוהלות יחד עם תרבות ארגונית תומכת וסגנון מנהיגות שיתופי.

מנהיגות שיתופית

בהגדרה הקלאסית, מנהיגות בארגון כוללת הגדרת חזון ואסטרטגיה, קביעת כיווני פעולה ויעדים, תקשורת לעובדים, תאום ביניהם  והנעתם לפעולה.

בסביבה ארגונית מורכבת, האתגר גדול הרבה יותר. מנהלים לא יכולים להסתפק רק בניהול המשאבים שבתחום הארגון שלהם. כדי להשיג את המטרות הארגוניות, הם נדרשים לפרוץ את גבולות הארגון ולנהל גם משאבים המצויים מחוץ לארגון. יצירת שותפויות חוצות ארגון, הופכות להיות קריטיות.

מכיוון שמערכות יחסים שיתופיות מהוות אתגר בכל סביבה ארגונית, נדרשות מיומנויות מיוחדות להוביל במציאות מורכבת זו.

מנהיגות שיתופית נשענת על היכולת לדרבן למחויבות ופעולה, להוביל לפתרון בעיות, לבנות מעורבות רחבה של כלל העובדים, למנף את השונות והמגוון בארגון ולעודד אופטימיות והשתתפות.

כישורי הליבה של המנהיג השיתופי :

  • אופטימיות וגישה חיובית
  • קבלת האחר והשונה
  • סובלנות לטעויות
  • גמישות מחשבתית
  • יכולת ניהול קונפליקטים
  • יכולת ניהול יחסים
  • ניהול האגו ושליטה עצמית

 

הובלת שיתופיות

  1. יצירת בהירות: גיבוש חזון, הגדרת ערכים משותפים ורתימת האנשים לפעולה
  2. בניית אמון: בניית מערכות יחסים המאפשרות סביבה בטוחה
  3. שיתוף בשליטה: שיתוף במקורות הכוח, ההשפעה ובתהליכי קבלת ההחלטות
  4. פיתוח חכמת המערכת: יצירת סינרגיה בין אנשים, ארגונים וקהילות להשגת היעדים.
    מחויבות למיצוי המיטב שבאנשים והבנה כי הם הנכס המרכזי.
  5. ניהול קונפליקטים – ניהול מושכל של ניגודי האינטרסים המובנים במערכת השיתופית.
  6. מודעות, צמיחה והתפתחות: מודעות, הכרת הערכים, החוזקות והמוטיבציות שלי ושל  אנשיי .

 

לסיכום, המטרה המרכזית של שיתופיות אינה לגרום לכך שאנשים יעבדו ביחד, אלא להשיג תוצאות טובות יותר ביחד. היא צריכה להתנהל מתוך סדר ומשמעת ולהיות אפקטיבית, אבל יותר מכל, להניב תוצאות. שיתוף פעולה מנוהל משמעותו להטמיע באנשים את הרצון, הנכונות והיכולת לשתף פעולה  במטרה לגשר יחד על פערי אי הוודאות ולצלוח את המים הסוערים של עולם ה VUCA .

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *